כשהנעל מתאימה

אושו (או צוואנג צו אם תרצו) אמר פעם....

"כשהנעל מתאימה הרגל לא כואבת".

לא להיות מודע לקיום של...?

כשהדברים נעים במסלולם הרגיל והתקין, אנו לא תמיד יכולים לעצור רגע ולהבחין שכל מסביבנו הוא בגדר של כמעט נס.

קמתי בבוקר, שתיתי, אכלתי, עבדתי, המשפחה בקו הבריאות, אני בקו הבריאות, יש לי מזון על השולחן, (יש לי שולחן) יש לי זמן ופנאי לעיסוק חופשי, יש לי חירות לבחור ולעשות ככל העולה על רוחי!

בעצם, כשהכל עובד ודופק, אנו לא יכולים להוקיר את השלמות שעוטפת אותנו...

עד שקורה משהו.

-נתקלתי עם האצבע הקטנה ברגל של השולחן, קשה לי לגרוב גרב, לנעול נעל, ללכת, לעבוד, להתאמן מי בכלל צריך את האצבע הקטנה? ובדיוק המכה הזכירה לנו כמה היא (האצבע) חשובה!

-הורה חולה, אני משנה סדרי עבודה, מפנה זמן פנוי לבלות עם המשפחה, נוסע להביא תרופות, מתקשר לתאם תורים, כבמטה קסם יש לנו זמן לבקר את המשפחה וההורים, להתקשר יותר ולדאוג לשלומם, נזכרנו כמה הם חשובים לנו.

-האוטו התקלקל, פתאום צריך להסתמך על תחבורה ציבורית, להיעזר בבני משפחה וחברים על מנת להוציא את הילד מהגן ובדיוק יורד גשם!!! על הדרך גילינו שיש עוד אנשים סביבנו שיכולים להיות שם בשבילנו.

כשהנעל מתאימה, אנו לא יודעים על קיומה של כף הרגל, כי היא פשוט שם, ואיזה כייף זה.

נצלו את התובנה לשיפור החשיבה החיובית, לראות מה כן יש לנו בחיים, על מה אנו צריכים להוקיר תודה, על הדרך תמצאו מקומות שדרושים תחזוקה ושיפור, הרווח כולו שלכם!

חשבו מהם הדברים החשובים לכם באמת!, רכזו את המאמץ והקדישו את זמנכם בור אותם דברים, אחר כך מצאו את הדברים המשניים והשלישיים ברשימה... אל תפספסו דבר, אלו בדיוק החיים, לא העבודה והשוטף אלא הדברים שאתם יודעים שיהיה לכם קשה לחיות בלעדיהם, שהם בלתי הפיכים.

מצאו את הנעל המתאימה, החגורה הנכונה, הכובע שיושב בדיוק על הראש, מסע החיים הוא חנות בגדים אחת גדולה.